אם תשאלו את השאלה: "איזה שינוי מהפכני יכול להתחולל בהרגלי האכילה של אומה שלמה" התשובה יכולה להיות רק אחת: " הפסקת השימוש בחלב ומוצריו בתפריט הלאומי ".
זו דעתו של רופא הילדים האמריקאי המפורסם ראסל קונאי, והוא לא היחיד החושב כך.
בשנים האחרונות, גדל מספר החוקרים, רופאים, תזונאים ומומחים לרפואה, הרואים בחלב ומוצריו מזון לא ממש מומלץ, בלשון המעטה!
1. פסטור החלב אינו משמיד את החיידקים, וישנם חיידקים שדווקא מתרבים ואפילו עוברים תהליך פירוק היוצר רעלים חזקים יותר בחלב מאשר החיידק החי שהיה קודם.
2. חלב ומוצריו יוצרים הרבה ליחה. וויתור על החלב ריפא חולי אסטמה, מיגרנות, דלקות שקדים וברונכיטיס.
3. רוב המחקרים מראים שתינוקות רבים נפגעים מחלב הפרה ומפתחים "אלרגיה" המתבטאת בנזלות, ברונכיטיס, אסטמה, פריחות, אגזמה ובעיות עיכול.
4. ואם חשבנו שהחלב יספק לנו ויטמינים, אז:
בתהליך הפיסטור הויטמינים נהרסים:
ויטמין C – נהרס כולו.
B12 - נהרס בחציו.
סידן – הופך בחציו ל"לא אורגני" ולכן לא קליט בגוף וחציו השני לא נספג
בגלל תכולת השומנים הרווים, כך שהמספר שרשום ע"ג הגבינה לא
רלוונטי כי הוא לא נקלט ברובו.
עודף הזרחן בחלב מביא לאי ספיגת ברזל ולאנמיה.
מה במקום?
1. חלב סויה ומוצריו עשירים בסידן, וכמעט ואינם יוצרים ליחה.
2. מזונות אחרים לשם אספקת סידן כגון: ירקות ירוקים/עליים – חסה, כרוב, ברוקולי, פטרוזיליה, כרוב, תרד
1 ספל תרד = 1 כוס כרוב = 1 ספל חלב פרה = 290 מ"ג סידן. ואם מהחלב נספגת עשירית מכמות הסידן, הרי שמהכרוב נספג רובו.
- שומשום וטחינה.
- שקדים ואגוזים.
- סויה.
ב- 100 גר' חלב יש 100 מ"ג סידן.
ב- 100 גר' סויה יש 140 מ"ג סידן שנספג.
- עוף ודגים – ב- 100 גר' סרדינים יש 372 מ"ג סידן.
- תירס – מ- 1 תירס ניתן להפיק 250 מ"ג סידן.
מסקנה:
וזו לדעתי – להמתין כמה שאפשר עם צריכת חלב ומוצריו לתינוקות.
לא לנסות לשווק לילדנו מוצרי חלב ובטח שלא מהסיבה של צריכת סידן.
ומכיוון שאנחנו לא חיים על הירח, ומוצרי החלב בביתנו, מסביבנו ובמנטאליות שלנו, אז לצרוך כמה שפחות!!!
סיגלית שמיר